"אחרי החגים" הגיע, עם ההתרוממות והקדושה, הרצון לשינוי – אבל זה קורה שוב. אותו כעס מתפרץ. אותה תאווה חוזרת. אותה עצלות ואותו ייאוש. התחושה: "אני פשוט לא מסוגל להשתנות". אז למה הפעם זה יהיה שונה? | הרב סלבטיצקי בשיעור המלמד למה אנשים ממשיכים ליפול ובעיקר איך מתחילים בשינוי – עכשיו!
קטע ממכתב הרבי מליובאוויטש (בעיבוד קל) על האורות הרוחניים שהושגו אצל כל יהודי בחגי חודש תשרי, ועל הצורך לנצלם למהלך כל השנה כולה
vאם אכן חיי הזוגיות הם "טוב" או שאולי הם בכלל "מר ממוות"? ומה עלינו לעשות כדי לגרום להם להיות טובים? • המרצה החב"די הרב יחיאל קוצר בשיעור מאלף לפרשת בראשית המספרת את סיפורם של בני הזוג הראשונים בעולם – אדם וחוה
עם סיומם של חגי תשרי ובשיאם שמחת תורה, לא פעם ישנה תחושה של חוסר המשכיות, לאחר שיא של הזמנים בחוויות רוחניות, נראה כי משהו נקטע בשיאו ומשהו "מוריד" אותנו בחזרה להתחלה.. ל"בראשית", מתוך תחושה של אם אין עם מה להמשיך.. אז, נתחיל מחדש.
"מדוע התורה, המשמשת כספר חוקים של האומה הישראלית מתחילה דווקא בסיפור בריאת העולם?" • מתחילים מבראשית עם מאמר המוגש לפניכם בלשון קלה וברורה • גל כהן
חודשי השנה משולים לקרונות הרכבת שאת כולם מוביל הקטר, הלא הוא חודש תשרי, ממנו אנו שואבים כוחות רוחניים למשך כל השנה. מהו ה"שלל" הרוחני שהרווחנו ב"יריד" החגים בחודש האחרון?
לא החג הוא היעד והמטרה, אלא דווקא ימי החול הרגילים והאפורים. החג לא בא אלא להפיח רוח של קדושה והתעלות בתוך ימי החול והשגרה. המשימה האמיתית מתחילה עכשיו
יהודי מאמין, היודע שהקב"ה לא רק מנהל את העולם כרצונו, אלא גם כל רגע ורגע, כל מה שקורה לו, זה בזכות זה שהקב"ה ממשיך כל רגע לברוא אותו עם כל "צרותיו" מחדש, ההסתכלות שלו על העולם היא אחרת לגמרי. כשהוא נתקל בקושי לקיים מצווה, או בדאגה שמטרידה את מנוחתו הוא רגוע לחלוטין, כי הוא יודע שהוא בידיים הטובות ביותר, בידיו של בורא העולם בכבודו ובעצמו!
חג הסוכות הוא החג בו אנו מאגדים יחדיו ארבעה מינים שונים ואפילו קוטביים ומברכים עליהם ברכה. יתירה מזו, אין לנו אפשרות הלכתית לברך ברכה בלי שנאגד יחד את כל הארבעה. בשלש מילים, כל מה שנדרש מאתנו הוא 'אחדות, לא אחידות'.
ארבעת המינים מסמלים ארבע קבוצות בעם ישראל. האתרוג יש בו טעם ובנוסף לכך הוא בעל ריח טוב. לכן הוא רומז לאותם יהודים שיש בהם תורה והם גם בעלי מעשים טובים. לעומתו הלולב, בפריו (התמר) יש טעם אך אין בו ריח. והוא מסמל את תלמידי החכמים העוסקים כל היום בלימוד התורה ולכן אין להם הזדמנויות רבות לעשיית מעשים טובים.. אם-כן, מדוע אנו מברכים דווקא על הלולב?
