האוּמנם עם ככל העמים?
האם מרכיבי זהותנו הם הסממנים הלאומיים – מדינה, טריטוריה, שפה – או התורה ומצוותיה, שעליהן שמרנו בדבקות יותר משלושת-אלפים שנה?
האם מרכיבי זהותנו הם הסממנים הלאומיים – מדינה, טריטוריה, שפה – או התורה ומצוותיה, שעליהן שמרנו בדבקות יותר משלושת-אלפים שנה?
ימי הבחירות מזכירים לנו נקודה אותה מדגיש הרמב"ם, שבימים כתיקונם אנו נוטים לשכוח – כוחו של היחיד
מחקרים אין ספור נערכו כדי לפצח את סודו של האושר. תתפלאו, לא כסף וגם לא נתונים גנטיים הם הסיבה לאושר..
איזוהי עבודה שבלב זו תפילה
לקחי ההוה בממאורעות העבר
מונולג עיתונאי. מרתק וייחודי. עכשיו לג' בתמוז
אמנם הטעם הפשוט לאכילת מצה מבואר בהגדה: "על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ", אולם, הדקדוק הקפדני בשמירת המצה מחימוץ והאיסור החמור של "חמץ – בפסח" מורים שיש ב"מצה שמורה" הרבה יותר מ"סתם מזכרת"..
"…משנוכחו אורחי אברהם אבינו כי עליהם "לפשוט את עורם" כדי לספק את דרישותיו, נשתכנעו ואמרו: "ברוך א-ל עולם שאכלנו משלו" • אך מה השיג אברהם מ'כפיה דתית' שכזו? • זו הדרך לפרסם אמונה בבורא?
אם באמת אתה שואל "למה לא לימדו אותנו את כל זה בבית הספר?!…" במקום "לבכות על חלב שנשפך" למה שלא נעשה משהו, נלמד עכשיו. כל החיים הם בית ספר, אתה יכול ללמוד עכשיו!
למרות שלא קיימות היום ערי מקלט, יש ברעיון הרוחני העומד מאחוריהן הוראה למעשה בפועל בחיינו היום יומיים • יש לצאת ל"פרשת הדרכים", שם מצויים יהודים שאינם יודעים לאיזה כיוון ללכת, להתייצב כשלט חי ולהנחותם: "מקלט! מקלט! פנו ימינה אל הדרך הנכונה".