גאולה בחודש ניסן
הגאולה האחרונה תבוא בניסים גדולים, כמו גאולת מצרים כי עדיין רב המרחק בין מציאות העולם כיום לבין אור הגאולה השלימה.
הגאולה האחרונה תבוא בניסים גדולים, כמו גאולת מצרים כי עדיין רב המרחק בין מציאות העולם כיום לבין אור הגאולה השלימה.
העם היהודי היה אמור להיות האחרון שמתרגש מרוחות חולפות. על כל איום ומהומה יש לנו תשובה קולעת: "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה". מניין אפוא קוצר-הרוח?
ימים אלו הן ימים בהם מתפרצת מלב כולנו זעקה לגאולה השלמה, שרק היא תביא את הפתרון והישועה האמיתית לכל הבעיות המציקות לנו. בסופו של דבר קורים דווקא דברים בלתי-צפויים, הבה נתפלל שיקרה דווקא ה'בלתי-צפוי'! זה הזמן לבקש את הגאולה האמיתית!
האמונה והשכל הם שני צדדים משלימים, אבל אינם יכולים להחליף זה את זה. שכל אינו אמונה ואמונה אינה שכל. אי-אפשר לדרוש שהקב"ה יהיה מובן בהגיונם של בני-האדם
רק מי שחווה אפילו פעם אחת בחייו שבת יהודית אמיתית, מלאה תוכן רוחני ושמחה, יודע היטב, שאין בעולם דבר שישווה לה.
להרגיש את השבת בכל השבוע, זהו אכן דבר נחמד שדומה והכל חפצים בו, אלא שקצת קשה לקיים את הדברים בפועל. "אם לא אשקיע עצמי ב'ביזנס', מנין לי הכסף?" – יטען ראובן, ויחרה יוסיף אחריו שמעון: "כסף לא נופל מהשמים, האמן לי,"..
מרדכי ידע שרק עמידה תקיפה ואיתנה מול הצורר וחבר מרעיו, לצד תפילה וזעקה לריבון העולמים – היא שבכוחה להציל את עם-ישראל. לא פשרות, לא ויתורים, לא התחשבויות ולא 'רגישויות' אלא יהודי גאה, שהקרין את הגאון הזה כלפי כל סביבתו – "לא יכרע ולא ישתחווה".
מסירות הנפש של משה – טמונה בכל יהודי – והדבר מתגלה בעיקר בעתות צרה. בעצם מהותו אוהב כל יהודי את רעהו, שמח בשמחתו וכואב את כאבו, אלא שחיי היום-יום האפורים מכסים לעתים על קשר זה שאותו אנו צריכים לגלות מחדש.
האם מותר לשקר למען השלום? ויכוח עתיק יומין קיים בין גדולי ישראל בנוגע לשאלה כבדת משקל זו. כבר משה רבינו ואהרון הכוהן, האחים הדגולים, חלקו
מדי שנה בשבת זו – האחרונה לחודש שבט – מוציאים אנו מארון הקודש ספר-תורה נוסף, בו קוראים את "פרשת שקלים".