מעשה שהיה

"..הפעם איש לא העניק לי כבוד מיותר, ואין חשש שמא חדר לליבי רגש גאווה. האם סיבה זו אינה מספקת כדי להיות מאושר?"…

"רבונו-של-עולם! הרי אנו לפניך כאותו נער תועה, וכי יודעים אנו כיצד להתפלל וכיצד לכוון את הכוונות הטהורות של התפילות?! הא לך כל הסידור, בו מצויות כבר כל התפילות וכל הכוונות. קבל תפילותינו הבאות מעומק הלב ותן לנו שנה טובה ומתוקה!".

"מתי אמרת שהרבי נתן את התשובה? קרוב לאחת בלילה?! זה ממש לא יאומן! לא יאומן!" – התחיל הד"ר לצווח בהתרגשות ופרץ פתאום בבכי רם. • רק פסול אחד מצאו בכל פרשיות התפילין: מילה שלימה היתה חסירה, המילה "ידך"…

השבוע נפרדנו מהרב ישראל (רלי) הלפרין ז"ל, שליחו הראשי של הרבי מליובאוויטש לעיר הרצליה, בוגר סיירת מטכ"ל שהפך מלוחם לחסיד נלהב ושליח של הרבי, קירב רבים לאביהם שבשמיים והקים אימפריה יהודית בעירו. • סיפור מאפיין לדמותו של השליח האהוב והמסור

היה זה בדיוק באותו יום בו סיימה לתת לצדקה את המטבע האחרון שבשקית…

תמונה שצולמה בשנת תשמ"ג (1983) נראה בה הרבי מליובאוויטש פוסע על המדרכה בכניסה למרכז חב"ד העולמי בברוקלין – 770, כשברקע עומדים בני זוג, יהודים יוצאי סמרקנד (טשקנט) • מאחורי התמונה מסתתר סיפור מופלא של השגחה פרטית והתמסרות לקיום הוראתו של הרבי.

לפתע התפרץ החייט אל חדרו של הרב, ומתוך יללה הקורעת לבבות, בכה והפציר: "רבי, הושיעני"

ירא-שמים ומוקיר רבנן היה פייבל העגלון, תושב העיירה ראדין. ביתו שכן לא-הרחק מביתו של רבי ישראל-מאיר הכהן, החפץ-חיים. בכל הזדמנות אפשרית היה מציץ בפניו הקורנות של החפץ-חיים ושואב מהן הארה של קדושה – סיפור לשולחן השבת

זה היה בשנת תרפ"ה (1925). המהפכה הקומוניסטית הביאה עמה רדיפות דת ויהדות, בהיקף שלא היה כמותו. אחד לא נרתע מפני הגזֵרות – הרבי הריי"צ, רבי יוסף-יצחק שניאורסון מליובאוויטש ● סיפור לשבת

אחד מן הסיפורים המפורסמים ביותר בפולקלור היהודי, הוא הסיפור על אחיינו של קיסר רומא, הלו הוא אונקלוס גר הצדק. הסיפור עצמו רווי אין סוף תפניות מפתיעות ורגעים דרמטים לא מעטים..