יום ט"ו באב הוא יום מיוחד, יום שנוהגים בו מספר מנהגי יום טוב ושמחה.
ישנן סיבות רבות לשמחה המיוחדת שביום זה. אחת מהסיבות קשורה לעניין הזוגיות – ביום זה הותרו השבטים להינשא זה לזה (עד אז היה מותר להתחתן רק עם בן זוג מאותו השבט!). כך הפך יום זה ליום של חיבור, של שלום, של איחוד, של שמחה ושל הקמת בתים רבים בישראל.
ולכבוד היום המיוחד הזה, כמה עקרונות בסיסים לזוגיות פורחת, מתפתחת ואיכותית:
כהקדמה וכבסיס לעבודה המשותפת נזכיר כי אחד המרכיבים החשובים ביותר בזוגיות הינה –האהבה שבינינו. לא פעם אנו טועים לחשוב כי אהבה בפרט או רגשות בכלל, הן עובדה במציאות. כלומר, או שיש רגש או שאין. ואם אין, אז אין מה לעשות… למרות זאת, מלמדת אותנו היהדות שתפיסה זו איננה מדויקת. וגם ברגשות יש לנו בחירה ועבודה. חז"ל ציוו אותנו: "ואהבת לרעך כמוך!". תאהב! תאהבי!!
"אבל איך?" שואלים הרבה, "איך אפשר לאהוב, אם זה כבר נגמר…?".
* נתינה והשקעה – מולידות אהבה. אנו נקשרים, מתחברים ואוהבים יותר, ככל שאנו משקיעים ומעניקים יותר. לכן, ברור וטבעי הוא כי ככל שנשקיע עבור בן או בת הזוג, נשתדל, נתאמץ, ננסה, נרצה ונעשה – האהבה והחיבור ההדדי יצמחו גם כן.
* זמן איכות. זוהי איננה סיסמא, זוהי עובדה פשוטה. ככל שאנו יוצרים לעצמנו זמן איכותי ביחד, בלי טלפונים, בלי אינטרנט, בלי עיתון, ובלי אנשים נוספים, כך אנו מאפשרים לעצמנו להתחבר יותר, להכיר באמת, להיפגש, לשוחח ולהתקרב. חשוב לומר, כי זמן איכותי אינו תלוי רק בזמן הטכני שהקצבנו לעצמנו, אלא גם במוכנות הנפשית להקשיב, להשתדל, ולהיות זה עם זו באמת.
* נדיבות במילים טובות. ציינו כי נתינה מולידה אהבה. אחת מאפשרויות הנתינה החשובות ביותר בחיי הזוגיות, הינה הנתינה המילולית. חשוב וכדאי, לא להיות "קמצנים" במילים טובות. להעניק ולהעניק, "וכל המרבה, הרי זה משובח". מילים טובות, משרות אווירה טובה. הן נותנת את ההרגשה שאנו אוהבים, מתגעגעים, חושבים זה על זה, ומעריכים זה את זה. תחושות אלו בוודאי מחזקות את האהבה, השמחה והקרבה ההדדית.
* לא להיבהל מקשיים. עניין נוסף וחשוב מאוד בבניית הזוגיות שלנו, הינו הפרשנות וצורת ההתייחסות לקשיים, לפערים ולדילמות שבזוגיות. כאשר אנו נבהלים או נלחצים יותר מדי מהקושי או מהדילמה שצפה, אנו עלולים להחמיר ולנפח זאת, ובכך להחליש את הכוחות להתמודד ולפתור זאת, באמת. עם זאת, כאשר אנו מתייחסים לקושי כהזדמנות לבירור נוסף, לעליית מדרגה, להעמקה בקשר – אנו מחזקים את הכוחות להתמודד, לדבר ולגדול מכך. קשים הם חלק מהחיים שלנו, ודווקא הם אלו שבונים בתוכנו קומות חדשות של קשר, של אהבה, חיבור וקרבה.
* הכרה ברורה בטוב. בזמן ריב, ויכוח או ריחוק שנוצר, יש לנו נטייה להתמקד בקושי ובחסרונות של הצד השני, "ולשכוח" את הטוב. ההתמקדות בשלילי עלולה לחזק את הריחוק והכעס, ויחד עם זה גם "לטפח" עוד יותר את הרגשות והמחשבות השליליות. לכן, ודווקא בשל כך, אחד הכלים המסייעים לנו לשמור על אהבה והערכה גם בזמן מחלוקת וכעס, הינה הכרה ברורה בתכונות החיוביות, במעלות וביכולות הטובות של בן או בת זוגי. ככל שההכרה בטוב יותר מושרשת וברורה בתוכנו, כך יקל עלינו לצמוח מהקושי, להתרומם מתוך ההכרה הטוב, מבלי ליפול לתוך הראיה השלילית המצומצמת.
* גם אני מוכן/ה להשתנות! לפני מספר שנים שאלה אותי אחותי הקטנה מהי לדעתי התכונה החשובה ביותר שתהיה לחתן? חשבתי מעט, ועניתי לה בפשטות: "מוכנות להשתנות". כבני אדם, וכבני זוג, אנחנו באופן טבעי – שונים. לכל אחד יש רגישות אחרות, צרכים, והרגלים אחרים.
דווקא בשל כך, נדרש מאתנו בקשר הזוגי לפתח את המוכנות להשתנות ולהשתדל זה בעבור זה. כאשר אנו נוקשים בעמדנו ולא מכירים בצרכים של הצד השני, יהיה קשה ליצור קרבה הדדית משותפת. אך כאשר יש בתוכנו מוכנות להשתנות, להשתדל, להכיר וללמוד האחד את השני, במטרה להתחבר ביחד וליצור בית שנותן מקום לשנינו – נוכל לזכות לחיבור שיש בו יותר קרבה, הבנה ונחת.
להשתנות זה אמנם לא קל, אך זה ענין שחשוב להשקיע בו בעבור השלום המשותף. יחד עם זאת, ולא פחות חשוב לזכור, כי שינוי לוקח זמן, ותפקידנו להיות סבלנים לשינוי…
* כוח הפיוס והסליחה. כולנו עושים טעויות לעיתים. פוגעים, כועסים, שוכחים או מרגיזים. עם זאת, אחד העקרונות החשובים ביותר בצמיחה הזוגית המשותפת הינה המוכנות לבקש סליחה. להודות בטעות ולהגיד: "טעיתי. אני מתנצל/ת". הסליחה מאפשרת להתחיל מחדש. פיוס אמיתי, שיש בו הבנה לפגיעות של השני, מאפשרת לנו להתקרב מחדש ולהפוך את הריחוק עצמו – לקרבה. כמו כן וחשוב באותו מידה הינה – המוכנות לסלוח. להיות רכים וסלחנים. לקבל את הפיוס, ולהסכים להתקרב מחדש.
יום ט"ו באב כאמור, הוא יום של שמחה, של בשורות טובות וחיבור מחדש.
דווקא ביום החגיגי הזה, כדאי כי נשקיע גם אנו, ביצירת חיבור חדש, שמח וקרוב יותר. חיבור שיש בו השקעה, מוכנות לשינוי, פיוס, נתינה, הקשבה ורצון הדדי להיטיב זה לזו, להתקרב, לאהוב ולצמוח עוד ועוד – ביחד.
אודליה מימון (MA) מטפלת זוגית ואישית, מרצה ומנחת קבוצות. מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים"
