היתה זו אחת המסיבות המרגשות והנוגעות ללב ביותר שקיימו אי-פעם נשי חב"ד בניס, צרפת, בראשותה של הרבנית פינסון.
היה זה כאשר הרבי דיבר בלהט רב, במשך תקופה ארוכה, על הזכות שבלידת ילדים רבים ויצא חוצץ נגד מה שמכונה "תכנון המשפחה".
קבוצת נשים בניו יורק שהיו חשוכי בנים התארגנו וחתמו על מכתב לרבי, שבו כתבו שהן רוצות למלא את דברי הרבי ולזכות בזכות הגדולה של לידת ילדים, אך אין הן יכולות להביא ילדים לעולם. והם מבקשים איפוא את ברכתו הקדושה שגם הם יזכו להיפקד בזרעא חייא וקיימא.
אחת מפעילות נשי חב"ד בניו יורק תפסה יוזמה והתקשרה לכל אחת מנשות השלוחים בעולם בהצעה שאם יש להם בעירם קשר עם משפחות שאין להם ילדים שיצטרפו אף הן ל"עצומה" שנשלחה לרבי.
עשר נשים מניס חתמו על ה"עצומה" בהתרגשות ובבכי – והעיקר מתוך אמונה פשוטה לאחר שיחה ארוכה של הרבנית פינסון – בהן כאלו שזה 8 או 10 שנים – לא היו להם ילדים ומהן אף שעמדו על סף גרושין. כל עשר נשות ניס נושעו באותה שנה בזרעא חייא וקיימא.
בראש חדש כסלו התכנסו בהשתתפות קהל רב של נשים לחגוג את הנס הגדול. הנס הכללי והנס הפרטי. עיניה של אף אחת מהנוכחות לא נשארו יבשות כשכל אחת מ"כלות השמחה" גוללה את סיפורה המרגש .
"וגדול זכות מצוה זו אשר מקוה ישראל ה' לברך את כל העוסקים בזה בזרעא חיא וקיימא ולקרב גם ישועה הכללית של כלל ישראל"
(אגרות קודש, חלק ו, עמ' רב.)
