יש דברים טובים מאוד בחינוך של פעם
לאנשים שעלו בפתאומיות בסולם המעמד החברתי יש נטיה לשרוף את כל הגשרים עם עולמם הקודם. הם משליכים אחר גוום כל דבר שיש בו כדי להזכיר את חייהם במעמד הנחות יותר. אין זה משנה כלל אם הדברים הללו טובים אם לאו, אם הם ראויים לשימוש או שבאמת כבר בלו – קודם-כל זורקים הכול. שחס-ושלום לא יישאר שמץ של זכר לעבר. אחר-כך הם מגלים, שלפעמים נשפך התינוק יחד עם המים …
הדור שהקים את המדינה, מתוך אותו שיכרון של התחדשות וניתוק הקשר עם העבר, לא נהג אחרת מאותו קבצן שהתעשר. "עולם ישן נחריבה עד עפר" – היתה הסיסמא . אנחנו נהיה יהודים חדשים, אמרו, לא כפי שהיו אבותינו. ואיך נהיים יהודים חדשים ? על-ידי שזורקים לסל-האשפה כל דבר שהוא נחלת הדורות שעברו. כל מה שבא מה'עולם הישן ' פסול בגלל עובדה זו בלבד .
פרנסה לארכיאולוגים
אחד מגדולי הוגי-הדיעות של האסכולה הזאת, הביע אחרי שנים חרטה עמוקה. "אולי טעינו בכל הדרך?", אמר בוועידה חשובה אחת. "מחורבות יש פרנסה רק לארכיאולוגים", הכריז בפאתוס. הוא קרא לשומעיו ללמוד מתנועות אחרות (חב"ד היתה אחת הדוגמאות) שהתחדשו באמת ופרחו גם אחרי חורבן השואה, בגלל שלא כרתו את שורשיהם, אלא בנו על-גביהם נדבכים חדשים .
אחד התחומים שבהם בולט לעין-כל ההרס שהביא הניתוק מהעבר הוא החינוך. כל מלה שבה נשתמש לתיאור הכישלון ששורר בתחום החינוך תחוויר לעומת המלים שמשמיעים המחנכים עצמם ואנשי-רוח הקרובים אליהם. לא מזמן פורסמה סידרת מאמרים באחת העיתונים שמתחה ביקורת קטלנית ביותר על החינוך בישראל. לדעת אותו כותב, אין בנמצא שום אדם שהיה חוזר לאיש- מקצוע כלשהו – נגר, מסגר או סנדלר – אם המוצרים שלו היו באיכות ה'מוצר' של מערכת החינוך בארץ. היו לו, כמו לאחרים, כל מיני הסברים לכישלון זה. לדידנו אין צורך להרחיק לכת: זניחת העבר, נטישת המסורת, הרחקת האמונה, העלמת המורשת הרוחנית – הן הסיבות העיקריות לכך .
הביטו סביב וראו איך נראים ילדים שמתחנכים לפי כל השיטות ה'ישנות'. כן, הם מתחילים את לימוד הקריאה בגיל שלוש, ולומדים על-פי השיטה הישנה . והתוצאה: בגילאי שמונה-תשע אין ביניהם אפילו אחד שאינו יודע לקרוא בשטף. ואילו החינוך האחר מגדל לנו חיילים ומפקדים (!) שאחוז מפתיע מהם אינו יודע לקרוא כראוי או אינו מבין את הנקרא .
הילדים הללו מתחנכים לפי העקרונות ה'ישנים' של "כבד את אביך ואת אמך", ו"איש אמו ואביו תיראו". הם לומדים, שהורים צריכים לכבד ושצריכה להיות מידה מסויימת של ייראה כלפיהם. והתוצאה: לא תראו אותם מרימים חלילה יד על הוריהם או פונים אליהם בצורה שאינה מכובדת. אבל מה לעשות, זה לא כל-כך 'מודרני '…
קריאה להתנערות
אפשר למנות כך שורה ארוכה של עקרונות 'ישנים' שעל-פיהם גדלו וגדלים דורות של יהודים בריאים ברוחם ובנפשם. אבל לא אנשים 'מתקדמים' ו'נאורים ' יחנכו ילדים לפי עקרונות של 'ימי הביניים'. גם כשיודו בהיסוס שהאלטרנטיבה נכשלה ושצריך באמת לחזור אל העבר, לא יהיה זה אלא מס-שפתיים. המערכת תמשיך בשלה ורק יצוצו עוד כמה 'בתי-ספר נסיוניים '…
מתי יבינו הורים ומורים כי בנפשנו הדבר; כי גדל כאן דור שהשורשים היהודיים שלו הם כשל צמח בן יומו! מתי תהדהד בכל רחבי הארץ קריאה גדולה: לשוב לחינוך יהודי, שורשי, אמיתי, ערכי – למען ילדינו !
