בימים הנוראים אנו מבלים זמן רב בבתי-הכנסת. רבים שאינם נוהגים לבקר בבית-הכנסת כל ימות השנה באים לתפילות הימים הנוראים, וגם שוכניהם הקבועים של בתי-הכנסת מקדישים הרבה יותר זמן לתפילה ולאמירת תהילים. אולי זה הזמן להרהר קצת בכוחה של התפילה.
כל ימות השנה אנו עסוקים בבעיות החיים. כולנו מוטרדים מקשיי היום-יום האישיים והציבוריים. עברה עלינו שנה לא-קלה. הביטחון התערער, הכלכלה הידרדרה, משברים חברתיים החריפו. אין ויכוח שעל השנה הזאת ראוי לומר בכוונה רבה: "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה". והנה נותנים לנו הזדמנות לשנות, לפתוח פתח לתקווה חדשה, לבקש ולקבל שנה טובה יותר.
כוח זה ניתן לנו בראש-השנה וביום-הכיפורים. בימים הנוראים מצפה הקב"ה לתפילותיו של עם-ישראל, והוא מוכן למלא את משאלות ליבנו. לא נדרש מאיתנו אלא לבקש, לבקש באמת.
לפעול ולהתפלל
התפילה אינה סותרת את הצורך לפעול בדרך הטבע ולהתמודד עם הבעיות והאתגרים העומדים לפנינו. להפך, התפילה נועדה לבקש שנראה ברכה והצלחה במעשי ידינו. כולנו ראינו בשנים האחרונות כמה אמת יש בפסוק "רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה’ היא תקום". היו מי שחשבו כי בכוחם לעצב את המציאות וכי דבר לא ימנע מהם להשיג את היעדים שהציבו לעצמם. ומה קרה בפועל? הכול התנהל בדיוק להפך, בניגוד לכל התחזיות וההבטחות.
הדבר ממחיש היטב עד כמה אין הדברים נקבעים על-ידינו. אנחנו חייבים לפעול ולעשות, אבל לעולם לא נוכל להבטיח שפעילותנו תצליח. מי שקובע את המציאות ומעצב אותה באמת הוא הקב"ה. יד ההשגחה היא המנהלת את העולם, לעיתים בדרכים נפתלות ונסתרות, ולעיתים באורח גלוי וברור. לכן אומר יהודי על כל דבר – ’בעזרת השם’, ’אם-ירצה-השם’, כי בלא עזרתו איננו יכולים לעשות מאומה.
אם בכל זמן צריך להתפלל ולבקש חסדי שמים, על-אחת-כמה-וכמה במציאות הקשה, הכואבת והסבוכה שאנו שרויים בה. זו מציאות בלתי-פתירה בעליל. כל מי שעיניו בראשו יודע שאין דרך לפתור את העימות הבסיסי שבין עם-ישראל לעולם הערבי, שחוד החנית שלו נמצא כאן, בתוך ליבה של ארץ-ישראל. כל מי שהשתעשע בתקוות על הסכמים שיביאו קץ לסכסוך, נוכח שהמציאות המרה טופחת על פניו. מי שהתפכח והתעשת כבר אינו מדבר על קץ הסכסוך אלא על ניהול נכון של העימות, וגם זה, מתברר, אינו פשוט.
במצב דברים זה ודאי שיש לפנות במשנה-תוקף אל מי שבידו להביא פתרון-אמת ולחלץ אותנו מהסבך – אל הקב"ה. והוא יכול, ועוד איך! בהינף אצבע מחולל הקב"ה שינויים דרמתיים בכל תמונות המציאות, וכהרף-עין נעשה העולם שונה לחלוטין. ראינו זאת רק לפני כמה שנים, ב-11 בספטמבר הידוע, כאשר ברגע אחד השתנה קו הרקיע של ניו-יורק, ועמו סדר-היום העולמי. באותה מידה יכול העולם להשתנות לגמרי בנסיבות טובות ומשמחות.
תפילה לגאולה
הימים הנוראים הם הזמן לבקש באמת. לבקש על עצמנו ועל ארצנו, על בנינו ועל עמנו. זה הזמן לפנות אל הקב"ה, כילד הפונה אל אביו, ולבקש בכל לב ונפש. והבקשות – הלוא הן כתובות במחזורי התפילות. שם אנחנו מבקשים "תן כבוד ה’ לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשיך". אנחנו מתפללים לשלומו של עם-ישראל, להפרת מזימות האוייב, לבניינה של ירושלים, לשיבת השכינה לציון ולאחדות כלל-עולמית סביב מלכות ה’.
ובעצם, אם נתבונן בתפילות – אנו מתפללים בעיקר לבוא הגאולה האמיתית והשלמה: "וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן-ישי משיחך – במהרה בימינו". אמן, כן יהי רצון. שנה טובה!
