שמאל, ימין, קואליציה, אופוזיציה, מפלגות ורסיסי מפלגות. דומה שאין גבול ליכולת הפירוד והמחלוקת. לרבים יש תחושה שהתופעה בולטת דווקא בעם היהודי, כמו סיפור הבדיחה שפגישת שני יהודים גוררת אחריה שלוש דעות. אך לא תמיד הייתה זאת התמונה : לפני למעלה מ-3300 שנה, לפני שבני ישראל קיבלו את התורה, נאמר: "ויחן ישראל כנגד ההר". לא "ויחנו ישראל" בלשון רבים , אלא בלשון יחיד, ומסביר רש"י שעם ישראל היה במצב של "כאיש אחד בלב אחד". כולם כחטיבה אחת בלב ובנפש.
האם נוכל להגיע אי-פעם לתחושה ומצב דומה, לאחדות כל הפלגים והזרמים בעם ישראל? האם יש סיכוי שכל הקצוות יתאחדו ויהפכו לגוש אחד?
מנורת המקדש – עם ישראל
בנבואת זכריה מוזכרת מנורת המקדש כסמל לעם ישראל. במנורה נרות – "נר ה' נשמת אדם" – ומספרם שבעה, ביטוי לשבע דרכים שונות, במקביל לשבע המידות שבנפש האדם.
על אף כל השינויים בתכונות, באופי ובשאר חילוקי הדעות, הרי ביסודו עם ישראל הוא כמנורה, מקשה אחת – גוש אחד ומאוחד. לכולם מטרה אחת: להיות נרות להאיר. אל המטרה ניתן להגיע בדרכים שונות, כל אחד לפי כשרונותיו, נטיותיו ואופיו. יש מי שהוא בקו החסד ויש שעבודתו בקו הגבורה והוא מחמיר ומהדר במצוות ודיני תורת ישראל. אך המטרה היא אחת לכולם : להאיר את העולם באור התורה והיהדות. ובכוח התכלית המשותפת לאחד גם את החילוקים הקוטביים.
הדלקת אהרן
בפרשת בהעלותך מובא מאמר ה' לאהרן על-ידי משה: "בהעלותך את הנרות…". אהרן הכהן הגדול הוא זה שמדליק את המנורה. עליו נאמר "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
ישנם אנשים שכלפי חוץ אין להם מעלות כלל, והמעלה היחידה שניתן למצוא בהם היא היותם ברואים של הקדוש-ברוך-הוא.
לאותם "בריות" מסר אהרן את אהבתו, חדור בידיעה שבכל יהודי נמצא ניצוץ האש האלוקית שלעיתים דועך ולעיתים אף כבה, אך אם ידליקוהו מחדש – ילך ויגדל ילך ויתעצם. השפעתו של אהרן לא הייתה רגעית אלא באופן של "נר תמיד" – פעולתו נמשכת עד ש"תהא השלהבת עולה מאליה", ולאחר קירובו על-ידי אהרן המשיך היהודי בכוחות עצמו להתעלות בעבודת ה' – מאליו.
לפני הדלקת הנרות יש להטיב אותם ולהכינם להדלקה. ההדלקה עצמה כשרה – גם במי שאינו כהן, אך הטבת והכנת הנרות נעשות אך ורק על-ידי הכהן. כמו במנורת המקדש כך גם במנורה הרוחנית – מנורת נשמות ישראל.
ההדלקה וההשפעה על הזולת אינה שייכת ליחידי סגולה. זוהי זכותו וחובתו של כל יהודי. כדברי המשנה בפרקי אבות : "הוי מתלמידיו של אהרן – אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
שונה היא הטבת הנרות : הדרך וההכנה כיצד להגיע להשפעה נכונה על הזולת אינן נתונות בידי כל אדם. יכול לבוא אדם ולומר: אבחר בדרך שתהיה נוחה וקלה, אתפשר בנושאים מסויימים שאינם חשובים ובכך אשפיע על הזולת. אך יש להזהר, נגיעות ופניות אישיות עלולות להטות את האדם מדרך הישר.
לעומת זאת הכהן, כל ענינו הוא לשרת בקודש, עד שאין לו אפילו חלק ונחלה בארץ אלא ה' הוא נחלתו. לכן הוא משוחרר מכל עניני העולם וכולו נתון לעבודת ה' ולהדלקת נר הנשמה. לכן דוקא הוא נבחר להטבת והכנת הנרות, להתוות את השיטה והדרך לקרוב רחוקים. רק לאחר הכוונה והכנה של אהרן הכהן – הצדיק, יכול כל אחד להפיץ תורה ויהדות בחוצות.
המנורה הפרטית בבית
כל אחד בביתו שלו צריך להדליק את המנורה בדוגמת העבודה בבית-המקדש, שהרי "ושכנתי בתוכם" נאמר – מכל בית וחדר יש לעשות משכן ומקדש, ומה גם שישראל נקראים בשם "ממלכת כהנים", הרי כאותו כהן המדליק מנורה במקדש במטרה להאיר ממנה לכל העולם, כך כל אחד יעשה את ביתו מגדלור להפצת אור היהדות לכל הסובב אותו. באהבת-ישראל נאיר את חושך הגלות ונאחד את העם, ובכך נקרב עוד יותר את הגאולה העתידה.
ישעיה הנביא אומר בנבואתו : "ויצא חוטר מגזע ישי" – זהו מלך המשיח – "והניף את ידו על הנהר והכהו לשבעה נחלים". כל הנחלים מובילים אל ארץ- ישראל.
יהודים יגיעו מכל קצוות תבל, דרך שבע דרכים שונות, ובקרוב ממש נתאסף כולנו בירושלים, בבית-המקדש, או-אז תתקיים האחדות הגדולה לה אנו כל-כך מצפים.
