בית חב"ד ברקת שלי

רח’ התאנה ברקת

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

גישה של התנצלות כלפי המדע?

מאוד מעציב לחשוב שאלה שצריכים להיות הלוחמים למען השקפת התורה והחסידים שלה, במיוחד בקרב הנוער היהודי בכלל והנוער האקדמאי בפרט, הם חסרי ביטחון, או אפילו מתביישים להתווכח על זה • הרבי כותב

ב"ה
…תשל"א

ד"ר…
אגודת מדענים יהודיים דתיים
ניו יורק, נ.י. 10011

שלום וברכה:

אף על פי שאינני מכיר אותך באופן אישי, אני מרשה לעצמי לכתוב לך, לאחר שקיבלתי זה עתה את ה… עם המאמר שלך שמופיע בו. אני מוצא את עצמי מסכים עם כמה נקודות שמובהרות במאמר שלך, דבר שמעודד אותי בתקווה שבתור עורך וחבר בעל השפעה באגודה שלך אולי תוכל להיות מסוגל לתת תנופה חדשה לאגודה ולחבריה, ובמיוחד, לסייע לשלול אחת ולתמיד את כל התפיסות המוטעות שכפי שנראה לי – עדיין מביכות כמה מדענים יהודיים דתיים.

במיוחד, אני מוצא את זה כדבר לא מובן ומצער שכמה מהמדענים הדתיים שלנו עדיין מגלים גישה של התנצלות כלפי המדע ותיאוריות מדעיות מסוימות. זה בולט גם בכמה מאמרים ב… הנוכחי וראיתי את זה גם בדיונים אישיים עם כמה מדענים דתיים באמת.

אם להציג זאת בצורה חדה, נראה שכמה מדענים דתיים מתביישים להצהיר במפורש על נאמנותם לעקרונות כל כך בסיסיים של התורה, כמו, למשל, שהקב"ה ברא את אדם וחוה, או האפשרות לנס בימינו ובדורנו, כפי שנס מוגדר בתורה, דהיינו, התרחשות שמנוגדת ל(מה שמכונה) חוקי הטבע. כששאלתי אותם, בצורה ישרה, איך הם מיישבים את חוסר האמונה הזה בענייני תורה בסיסיים עם מה שכל יהודי מאמין מאמין בו ומכריז על אמונתו זאת, התשובה היתה שהם הצליחו "לארגן במחלקות" את היום שלהם – תפילה ותורה וכו', בתור "מחלקה" אחת, ומדע – "מחלקה" אחרת.

למותר לומר שגישה כזאת אינה תופסת. שכן, כאשר יהודי מצהיר מדי יום, 'השם הוא האלוקים, אין עוד מלבדו', פירוש הדברים בפשטות הוא שזה כל היום, ולא בחלק מהיום. יתירה מזו, מדען בעל אישיות מפוצלת שכזאת מהווה סתירה גם לרעיון של 'השם אחד', וכפי שחז"ל מפרשים את המלה "אחד" – אל"ף, חי"ת, דלי"ת – שהאל"ף, זאת אומרת אלופו של עולם, שולט לא רק בשבעת הרקיעים אלא גם בארץ (חי"ת – "שמונה"), ובכל ארבעת הרוחות (דלי"ת) (סמ"ג, הובא בבית-יוסף, טור אורח חיים סימן ס"א).

בנוגע לעניין הניסים, כפי שהוא משפיע על חיי היום יום, השקפת התורה היא ברורה: היא קובעת ש"אין סומכין על הנס", אבל יחד עם זאת היא דורשת מכל יהודי להיות חדור באמונה שלימה שהקב"ה פועל בדרך הטבע, וגם "למעלה" מהטבע. זהו גם הפירוש הפשוט של הפסוק: "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה". צריך לעשות (ולא לסמוך על ניסים), ויחד עם זאת, בסופו של דבר הברכה מגיעה מאת הקב"ה. חשיבה אחרת תהיה גם בסתירה לשלושת התפילות היומיומיות. הברכות של שמונה-עשרה מבוססות באופן ברור על האמונה שהקב"ה יכול להתערב בטבע ולהפריע לו, למשל לרפא את החולים ולברך את היבולים וכו', גם כאשר הגורמים הטבעיים הם שליליים. אם לא שהאדם מאמין בהיותו של הקב"ה כל-יכול ובהתעניינותו האישית בחיי היום יום של כל אדם ואדם, אין שום משמעות בתפילה אליו, ובכך שמבקשים ממנו שייתן את ברכותיו.

כמובן, כאשר יהודי מוצא את עצמו בסביבה של לא-מאמינים, קשה להיות שונה ולעמוד בפני לעג אפשרי, אבל גם על זה כבר הוזהרנו מראש על ידי השולחן-ערוך. ממש בתחילת החלק הראשון, השולחן-ערוך קובע את העיקרון הבסיסי לקיום כל ארבעת החלקים: "ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך".

מה שמפתיע עוד יותר – ונכון לעכשיו לא קיבלתי שום תשובה על כך מאלה שאיתם הייתה לי הזדמנות לשוחח על העניין – הוא שגישת ההתנצלות האמורה בכלל לא מתמזגת עם ההשקפה של המדע המודרני. אם לפני מאה שנים, כאשר מדענים עדיין דיברו במונחים של אמיתות מוחלטות, היה ניתן להבין מדוע אדם ששואף לדבוק באמונתו עשוי להיות נבוך כשהוא קורא תיגר על טענות "מדעיות", זה כבר לא המצב בימינו ובדורנו. המדע המודרני כבר לא תובע זכות על אמיתות; העיקרון של הסבירות שולט כעת באופן מכריע, אפילו במדע מעשי כפי שמיישמים אותו בחוויות יומיומיות פשוטות. ובוודאי בתחומים כמו המקור של היקום, המקור של החיים על הארץ, והמקור של המינים, שם התיאוריות מבוססות על הערכה שמבוססת על השערות, וקל וחומר בתחום המדע המוחלט, שם כל דבר מבוסס על הנחות קדומות שמניחים (אם נניח שכך וכך וכו', מכאן נובע שכך וכך וכו') – מדענים בוודאי אינם עוסקים בדברים ודאיים.

האם צריכים להזכיר למדענים היהודיים הדתיים שלנו, אשר עדיין מרגישים נבוכים בגלל אמיתות תורניות "מיושנות" כלשהן, שעומדות בניגוד להנחות מדעיות, ש"עקרון אי-הוודאות" של הייזנברג חיסל בסופו של דבר את הדעה המדעית המסורתית שסיבה ותוצאה קשורות זו בזו באופן אוטומטי, כך שכיום זה בהחלט בלתי מדעי לסבור שמאורע אחד הנו תוצאה בלתי נמנעת של מאורע אחר, אלא רק דבר הכי סביר? רוב המדענים קיבלו את עיקרון אי-הוודאות הזה (שהובע באופן ברור ע"י וורנר הייזנברג בשנת 1927) בתור דבר מהותי לכל היקום. הגישה המדעית הפסקנית, האוטומטית והנחושה של המאה ה-19, חלפה לה. המדען המודרני כבר לא מצפה למצוא "אמת" במדע. הגישה הנוכחית שהתקבלה בכל העולם על ידי המדע עצמו היא שהמדע חייב ליישב את עצמו עם הרעיון שתהיה ההתקדמות שלו אשר תהיה, הוא תמיד יעסוק בהסתברויות; לא בוודאויות או באמיתות מוחלטות.

למותר לומר שכוונתי אינה להמעיט בערכו של המדע, השימושי או העיוני, ובעיקר בגלל סיבה אחרת לגמרי. שכן, לאמיתו של דבר, התורה העניקה למדע – לפחות בתחומים מסוימים – תוקף גדול הרבה יותר מזה שהמדע המודרני טוען בעצמו. ההלכה מקבלת מימצאים מדעיים, בהרבה מקרים, לא בתור דבר אפשרי או סביר, אלא בתור דבר ודאי ואמת. בוודאי אין צורך להרחיב בפניך על כך.

לאור מה שנאמר למעלה, אין שום יסוד לאף מדען יהודי דתי להיות נבוך, מכיוון שהמדע המודרני לא יכול להוות ערעור מוצדק (ואני מתכוון "מוצדק" גם מנקודת המבט של המדע עצמו) על תורה מסיני.

מכאן נובע שאין שום צורך כלשהו – ככל שתהיינה לכך כוונות טובות – לנסות לפרש מחדש פסוקים בתורה על מנת ליישב אותם עם התיאוריה המדעית, שלא להזכיר "פירושים חדשים" אשר פוגעים ברוח ובמשמעות של התורה. כך, לדוגמה, הניסיון "לפרש מחדש" את הקטע של החלק הראשון של בראשית ברוח זו שהוא מדבר על תקופות או עידנים, ולא על ימים רגילים, או להחיל ללא הבחנה את הפתגם ש"דיברה תורה כלשון בני אדם", וכו', הוא לא רק שלא במקומו, אלא פירושו שמשחקים במצות שבת עצמה, ש"שקולה" כנגד כל התורה. שכן, אם אדם מוציא את המלים "יום אחד" מן ההקשר והמשמעות הפשוטה שלהם, הוא מעצם העובדה הזאת מבטל את כל המושג של השבת בתור "היום השביעי" שמופיע באותו הקשר. כל הרעיון של שמירת השבת מבוסס על הקביעה הברורה והחד-משמעית בתורה: "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, וביום השביעי שבת וינפש" – ימים, לא תקופות.

ניסיונות כאלה לפרש מחדש את התורה הם, כמובן, המורשת המיושנת של המאה ה-19 ולפניה, כאשר אל מול ההשקפה הפסקנית והנחושה של המדע ששלט באותו זמן, נוצרה ספרות שלימה של התנצלות על ידי תומכי דת ורבנים מסוימים בעלי כוונות טובות, שלא ראו דרך אחרת לשמר את מסורת התורה בקהילות ה"נאורות" שלהם אלא על ידי פירושים חדשים, קלושים ומופרכים, של פסוקים מסוימים בתורה על מנת להתאים אותם להשקפת העולם הרווחת. אין ספק שבנפשם פנימה ידעו שהם הציעו פירושים בתורה שהיו בניגוד לתורת אמת. אבל, לפחות, הם הרגישו שלא הייתה להם חלופה. היה מתקבל על הדעת, באותם ימים, שאם אדם היה ניגש לסטודנט שעוסק במדע כתחביב ואומר לו שעל פי השקפת התורה, השמש נעה סביב הארץ, הוא היה עלול בהחלט להתנער מהתורה לגמרי. ולכן, במאמץ לעודד את הסטודנט להניח תפילין, לרב בעל הכוונות הטובות לא היה איכפת להסכים לכך שהארץ נעה סביב השמש. אבל בוודאי כבר אין שום הצדקה כלשהי להנציח "תסביך נחיתות" זה! בוודאי אין שום יסוד להמשיך לדגול בהשקפות אשר ירדו מספרי הלימוד על המדע בבתי-ספר יסודיים ותיכוניים.

נושא זה של השמש והארץ הוא דוגמה טובה נוספת. לקבוע במפורש בשם המדע, שהארץ נעה סביב השמש, ולא להיפך, פירושו, כאמור למעלה, להחזיר את השעון המדעי למאה ה-19 ולמדע של ימי הביניים. זה גם בניגוד לתיאורית היחסיות, שגם היא התקבלה באופן אוניברסלי. המדע כיום קובע בצורה מפורשת – עד כמה שהדבר מותר למדע המודרני – שכאשר שני גופים בחלל הם בתנועה יחסית, אי אפשר לקבוע מבחינה מדעית מי מהם בתנוחה ומי מהם בתנועה.

מאוד מעציב לחשוב שאלה שצריכים להיות הלוחמים למען השקפת התורה והחסידים שלה, במיוחד בקרב הנוער היהודי בכלל והנוער האקדמאי בפרט, הם חסרי ביטחון, או אפילו מתביישים להתווכח על זה. הדבר מצער עוד יותר דווקא בימינו אלה ובדורנו זה, לאחר שהמדע בסופו של דבר יצא מהעטיפות של ימי-הביניים שלו, וקיבל את עקרון אי-הוודאות של הייזנברג, וכו' וכו', דבר שעושה זאת קל הרבה יותר עבור מדען יהודי דתי לדגול בהשקפת התורה בגלוי ובתוקף, ללא פחד מפני סתירה. ולמרות זאת, כמה מדענים יהודיים כנראה עדיין לא הצליחו לשחרר את עצמם מכבלי הגישה של המאה ה-19 ומתסביך הנחיתות. בוודאי הזמן בשל להערכה מחדש בנוגע למקום בו הם עומדים.

אני מקווה שתנצל את ההשפעה הטובה שלך עד הסוף כדי שהמאמרים שיופיעו בגיליונות הבאים של… יהיו חדורים בהשקפת התורה, ושאותה גישה תשתקף בכל ההרצאות הציבוריות והדיונים הפרטיים. כשאדם דבק באופן הדוק יותר בתורה, תורת אמת, הוא יכול להיות סמוך ובטוח שהוא הולך בנתיב האמת, והאמת איננה מקבלת פשרות. אני מקווה בכנות שתעלה את הנושא הזה בפני עמיתיך, ו"דברים היוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב", ובייחוד לב יהודי, וימצאו תגובה של נכונות במונחים של פעולה, מכיוון שהמעשה הוא העיקר.

יורשה לי לסיים בהערה, שכמובן בשום אופן לא מתפרשת כזילזול, שכל יהודי שמעורב בתחום מדעי כלשהו צריך להיות מתואר בתור "יהודי מאמין באמת, וגם מדען", במקום להיות מתואר בתור "מדען, וגם יהודי מאמין".

המאחל לך ולכל עמיתיך

כתיבה וחתימה טובה והצלחה רבה בכל האמור,

בברכה,

[חתימת יד קודשו של הרבי]

מערכת האתר

השאירו תגובה