בית חב"ד ברקת שלי

רח’ התאנה ברקת

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

אנשים שחיים ב’גן עדן’

יש אנשים שעסוקים בלנהל את העולם כולו ונכשלים רק במשימות של עצמם. יש להם שאיפות גדולות והם נופלים בקטנות. רבי שמעון בר יוחאי, בעל ההילולא, מלמד אותנו איך לפעול נכון

יש אנשים חבר'המנים שיודעים לדחוף דברים ולהזיז את הגלקסיה. מדובר באנשים בעלי מרץ ואנרגיה; ששים לאתגרים ונכונים למשימות. אף על פי כן, בתוך תהליך אימון מתברר כי הם פועלים רבות – אך לא במקומות או בזמנים הנכונים. הם אמנם יודעים לנהל היטב את העולם כולו, רק לא את עצמם; הם מתעסקים בשלל נושאים – אבל לא במה שהם צריכים באמת. אנשים אלה מתאפיינים גם בכך שהם אינם יודעים להבחין בין עיקר לטפל, ופעמים רבות הם עסוקים בלהילחם את מלחמות העולם כולו, במקום להתקדם אל המטרה שהם היו מבקשים להשיג לעצמם או לממש.

אפשר להכיר אותם באמצעות טרמינולוגיה מאפיינת: "אני מסתדר נהדר", "עזוב אותך, קטן עלי", "שום דבר לא בעיה בשבילי".

כמעט תמיד הם מגיעים לתהליך אימון "בזכות" נשותיהם, שכן הם עצמם לא מבינים מה הבעיה, ומה לא בסדר. האפשרות השניה היא שהם מגיעים רק כשהם מבינים שכלו כל הקיצין, ואי אפשר עוד להמשיך לחיות בטיוח המציאות וברקימת חלומות.

ישבתי פעם על כוס קפה לשיחה עם יהודי מולטי-כשרוני, בעל נשיאת חן, נעים הליכות שיודע בדרכיו שלו להשיג את מה שהוא רוצה. דא עקא, שבסיום השיחה לא היה לו את השקלים הנדרשים כדי לשלם על כוס הקפה שלו. מסתבר שהוא היה שקוע בחובות גדולים; בכל שנה הוא ומשפחתו עוברים דירה משכירות לשכירות, והוא מתמודד אך בקושי כדי להחזיק את דמי הקיום המשפחתיים שלו. "טוב לי. אני חי בגן עדן", אמר לי במשיכת כתף, והוא אכן חש כך באמת. "אני פה רק כי אשתי ביקשה"…

ביקשתי ממנו שירשום על דף את השאיפות שלו בחיים; הדברים שאותם היה מבקש להשיג לעצמו. הוא רשם בין השאר שהיה רוצה לחיות ברווח ("לא עושר חלילה"), בדירה משלו ולא בשכירות, שיוכל לקנות דברים בלב קל וכן הלאה. בשלב הבא ביקשתי שירשום בטבלה נוספת את הכשרונות שלדעתו הוא חונן בהם. הוא צחק בקול גדול, ובקלות רבה מילא טבלה של כשרונות ויכולות שניחן בהן. הוא היה בהחלט מודע לעושר הכשרוני שחונן בו. בשלב הזה שאלתי: אדם עם כשרונות כמו אלה שרשומים פה על הדף – כמה לדעתך הוא יכול להרוויח בחודש? הוא הרהר, התחבט ולבסוף נקב בסכום של כשלושים עד חמישים אלף ₪.

כעת הצבתי בפניו את שתי הטבלאות ושאלתי אותו – מהיכן לדעתו נובעים הפערים בין המולטי-כשרון הזה לבין אורח החיים הקשה שבו הוא חי. למה במשוואה הפשוטה הזאת יצאה תוצאה כל כך לא מתאימה?

לאט לאט – אבל בטוח

התמקדות במטרה היא אחת הסודות להצלחה בחיים, וכדי להתמקד במטרה צריך בראש ובראשונה להציב מטרה ברורה, מוגדרת ורצוי אפילו שתהיה כתובה. סוג של חזון. כשם שאדם שנכנס לרכבו ומניע אותו עליו לדעת את המטרה שאליה הוא רוצה להגיע, כך אדם שפועל בחייו, עליו להגדיר לעצמו מטרות ברורות: אני קם בבוקר ולפניי 14-16 שעות של עשיה, לאן אני רוצה להגיע? מה אני רוצה לממש בחיי? על פי התשובות, הוא ימלא את סדר יומו בתוכן המתאים.

למותר לציין כי המטרות המוצבות צריכות להיות ברות-מימוש ובעלות אפשרות ריאלית להשגה. לא פעם אנשים מנסים לשנות את העולם כולו והם אינם מוכנים להבין כי הדרך למעלה נעשית בפסיעה ראשונה או במדרגה הראשונה בדרך לקומה הראשונה ומשם הלאה. "קטן עלינו" הם אומרים בביטול, ומיד מחפשים אתגרים שירגשו אותם. כמעט תמיד הם נופלים ונכשלים עוד לפני השגת היעד.

גם הישג גדול נבנה בשלבים. בשלב כזה נכון יהיה להציב יעדי ביניים קטנים וזמניים שיתנו את המוטיבציה לסמן הצלחה, לחגוג אותה, ומשם להתקדם הלאה בדרך אל השלב הבא. דרך זו היא ארוכה אבל קצרה, איטית אבל בטוחה, זו הדרך הישרה להגיע להישגים אמתיים. אחרת – למרות כל הכשרונות והיכולות – נפשפש בכיסנו בניסיון למצוא 12 שקלים לשלם על כוס קפה…

"ישנם כאלו החשובים תמיד רק על הישגים בהיקף נרחב, ובנושאים שאינם תלויים בהם ואין בכוחם לפעול בהם מאומה; ובינתיים הם מוותרים על עשיה בדברים בהם יכלו לפעול, לעזור, ואפילו ליהודי אחד ויחיד, או לילד יהודי, בגשמיות או ברוחניות, או בשניהם כאחד. וכאשר בכל זאת חושב לעשות משהו, מסיתו היצר הרע: מה כבר תפעל אם תעזור ליהודי לקיים מצוה – ובכלל, שמא הדבר לא יפעל כלל את פעולתו, ולפיכך, לוחש לו יצרו, דבר "פשוט" שכזה יכול לעשות גם מישהו אחר, שאינו "גדול" כמוהו, ואילו הוא יעסוק בדברים גדולים יותר.

[רשב"י לאחר כל השנים שהיה במערה, הדבר הראשון כשהשתחרר היה שחיפש דרך איך לעזור אפילו לחלק קטן של עם ישראל על ידי תיקון דרך לכהנים]:

מלמדנו רשב"י: לא זו הדרך! על כל אחד ואחת מוטלת החובה לעשות כל אשר ביכלתו, במעשה בפועל – ואפילו אם נדמה לו שאין זו פעולה כל כך גדולה וחשובה. מכיון שהאמת היא, שכל עזרה ליהודי, ככל שהדר נראה גדול או קטן, הרי שבאמת פעולה גדולה היא בהתאם ל'כלל גדול בתורה' – ואהבת לרעך כמוך.

(לקוטי שיחות חלק כב עמוד 326; ובתרגום ללה"ק ב"שערי מועדים" ל"ג בעומר עמוד שפב)

מנחם זיגלבוים הוא מאמן אישי, סופר ומרצה.

לשאלות, זימון פגישה, הערות בונות והארות: 0503-541295 eimunmz@gmail.com

 

מערכת האתר

השאירו תגובה