בית חב"ד ברקת שלי

רח’ התאנה ברקת

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

התיקון מתחיל אצל היחיד

את ההתעלוּת הרוחנית של הימים הנוראים יש לנצל לקבלת החלטות טובות בחיים האישיים איגרתו של הרבי מליובאוויטש לקראת השנה החדשה

ב"ה, ימי הסליחות, ה'תשכ"ג

ברוקלין, נ.י.

אל בני ובנות ישראל

אשר בכל מקום ומקום

ה' עליהם יחיו

שלום רב וברכה!

ימי ראש־השנה — הימים הנוראים – שבהם נפתחת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, ממלאים את ליבו של כל יהודי ברגשות קודש.

תחושת 'הימים הנוראים' עמוקה בהרבה מ'יראת העונש' וכדומה. היראה המתעוררת ב'ימים הנוראים' היא 'יראת הרוֹממוּת', תחושה של יראה הבאה מתוך הכרה בהתרחשותה של הכתרת מלך מלכי המלכים הקדוש־ברוך־הוא, שהיא התוכן של ראש־השנה, ובהשתתפותו של האדם בה.

הכתרת הבורא ל"מלך על כל הארץ", שאותה היהודים מבקשים ויוצרים בראש־השנה, מחדשת את הקשר האישי של כל יהודי עם הקדוש־ברוך־הוא. זה קשר פנימי וישיר של כל יחיד באשר הוא יחיד, ולא רק בהיותו חלק מן הכלל.

ההכתרה מתחוללת על־ידי הבקשה האישית של כל אחד ואחת מאיתנו, שהקדוש־ברוך־הוא יקבל את ההכתרה, ומתוך כך נוצרת ההתחברות של "אנו עמך ואתה מלכנו".

תחושת ההכתרה באה לידי ביטוי מיוחד בתפילה: "אלוקינו ואלקי אבותינו, מְ לוְֹך על העולם כולו בכבודך והִ נָ שֵׂ א . . ויֵדע כל פָּ עוּל כי אתה פְ עַ לְ תּוֹ . . ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכֹּל מָ שָׁ לָ ה"; הבריאה כולה, ובמיוחד האדם אשר נשמה באפו, מכירים בשלטונו ובמלכותו של הקדוש־ברוך־הוא ונכנעים לו.

התפילה הזאת מבטאת את תחושת יראת הרוממות, ובמקביל את התוצאה המתחייבת ממנה: הנכונות והתשוקה לקיים את מצוותיו של המלך.

משום כך, אף שימי ראש־השנה הם תחילתם ופתיחתם של עשרת ימי תשובה – אין אומרים בהם 'תחנון' וּוִידוי על חטאים. שכן תחושת ההתאחדות עם הקדוש־ברוך־הוא על־ידי ההכתרה כובשת את האדם במידה רבה כל־כך, שככל שיהיה גדול הצער על מעשי העבר, הוא מתבטל לנוכח תחושת יראת הרוממות.

לאמיתו של דבר, גם התשובה (במשמעותה העמוקה: שיבה אל המקור) קשורה קשר הדוק עם תוכנו הפנימי של ראש־השנה, המתבטא ברעיון ההכתרה.

רק לאחר ראש־השנה בא תורם של שאר חלקי התשובה – חרטה על העבר וקבלה על להבא, עם 'וידויים' ו'סליחות' וכו' – כהמשך טבעי והכרחי להכתרה של ראש־השנה. התחושה המחודשת והמחוזקת של ההתקשרות וההתאחדות עם המלך, חייבת לעורר רצון והחלטה להיות ראוי להן. הדבר מחייב את האדם לסלק הצידה את כל מה שמפריע להתקשרות זו: פשעים, עוונות ואפילו חטאים (בשוגג).

• • •

חייבים לומר בצער כי מפני סיבות שונות היו שנים ומקומות שבהם לא נוצלה במידה הראויה ההתעלות הרוחנית של ראש־השנה ועשרת ימי תשובה. הימים הנוראים חלפו, ובכמה וכמה קהילות ויחידים התפוגגה התרוממות־הרוח, ולא ניכר השינוי לטובה המצופה מכל יהודי, איש או אישה,

בחיים האישיים היום־יומיים.כתוצאה מכך גם נעדרה ההטבה בחיים החברתיים.

אחת הסיבות העיקריות לכך היא, שלא ניצלו את ההתעלות ואת התרוממות־הרוח של הימים הנוראים בדרך שתחייב את האדם עצמו, אלא לעניינים הנוגעים לאחרים. לא נדיר לגלות כי הימים האלה מנוצלים לנושאים כלליים ולבעיות כלל־עולמיות. מושמעים מסרים שאינם מחייבים איש, ובוודאי לא את ארבע האמות האישיות. דרך זו משביעה את רצון הכול, ואפשר גם למצוא לה 'הצדקה', בכך שראש־השנה מקיף את הבריאה כולה, ואין בעולם מחסור בעניינים כלליים 'גדולים' הדורשים הטבה או שינוי.

הדיבורים, הלהט וקבלת החלטות תקיפות בבעיות־עולם 'נעלות' כל־כך (שברוב המקרים אין למחליטים שום השפעה בהן) – משמשים אמתלה נוחה ו'נאה' לאי־מתן תשומת־הלב ההכרחית והחיונית לחשבון־הנפש האישי ולחיי היום־יום האישיים (תחום שבו יש להחלטות השפעה מלאה).

שלילת דרך זו באה לידי ביטוי במצוות תקיעת שופר – המצווה היחידה שהיא חובת היום של ראש־השנה. במצוות תקיעת שופר אין הרכב של כמה וכמה כלי־זמר, אלא זה כלי יחיד דווקא, ואף הוא אינו כלי מוזיקלי משוכלל, המבצע יצירות מוזיקליות יוצאות מן הכלל. השופר הוא דווקא קרן פשוטה של בהמה, ו"כל הקולות כשרים בשופר". השופר מלמד כי תשומת־הלב חייבת להיות מוקדשת קודם כול ליחיד ול'אני', וכי יש לשים את הדגש על הבאת קדושה אפילו בעניינים פשוטים ורגילים של חיי היום־יום – ורק אחר־כך בחיים החברתיים של היחיד בתור חלק מן הציבור וכך הלאה.

• • •

ויהי רצון שכל יהודי, איש או אישה, ובמיוחד המנהיגים הרוחניים, ינצלו את השעות הקדושות ואת התעוררות הנשמה של הימים הנוראים לא בעבור בעיות כלליות של עולם ומדינה (שככל שיהיו חשובות, אין הן מעניינם של ראש־השנה ושל עשרת ימי תשובה, לא ליחיד ולא לציבור),

אלא לקריאה הדחופה של הימים האלה – הקריאה "תמליכוני עליכם" – קבלת הקדוש־ברוך־הוא למלך, מלך על כל אחד ואחת, וההמשך שלה – הקריאה לתשובה, תפילה, צדקה, דברים שביצועם חייב להתחיל אצל כל אחד ואחד, וממנו עצמו, ואחר־כך מסביב לו, בקהילתו והלאה. ושההתעוררות הרוחנית והתחייה של הימים האלה יאירו ויקיפו את כל ימות השנה, ויביאו לקשר מעמיק יותר של כל יהודי עם הקדוש־ברוך־הוא, קשר שיתבטא בחיי יום־יום על־פי התורה האלוקית ומצוותיה האלוקיות. השינוי לטובה בחיים הרוחניים יביא ודאי שינוי לטובה בחיים הגשמיים, שתהיה זו שנה מבורכת בכל המובנים.

בברכת כתיבה וחתימה טובה

לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה

מנחם שניאורסאהן

מערכת האתר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

השאירו תגובה