בית חב"ד ברקת שלי

רח’ התאנה ברקת

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

האריז"ל – ממקובלי צפת ושיטתו

רבי יצחק לוריא המכונה "האר"י הקדוש" או "האר"י ז"ל" הסתלק ב-ה' במנחם אב ה'של"ב, היה ממקובלי צפת ומחשובי המקובלים שבכל הדורות. שיטתו – קבלת האר"י – היתה לשיטה המרכזית בלימוד הקבלה, ועליה מבוססים גם חלקים נרחבים בתורת החסידות • פרקי חייו

קבר האריז"ל בצפת. צילום ויקיפדיה

רבי יצחק לוריא (מכונה "האר"י הקדוש", "האר"י ז"ל" ולעתים "האריז"ל החי"; ה'רצ"ד – ה' במנחם אב ה'של"ב), היה ממקובלי צפת ומחשובי המקובלים שבכל הדורות. שיטתו – קבלת האר"י – היתה לשיטה המרכזית בלימוד הקבלה, ועליה מבוססים גם חלקים נרחבים בתורת החסידות.

תולדות חייו
רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת ה'רצ"ד. בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת), וכן אצל הרדב"ז. בגיל חמש עשרה נשא את בת דודו. במשך זמן ארוך התבודד.

בשנת ה'ש"ל, בגיל שלושים ושש, עלה לארץ ישראל והגיע לצפת. למשך תקופה קצרה היה תלמידו של רבי משה קורדבירו, ולאחר הסתלקותו בכ"ג בתמוז ה'ש"ל, התקבל האר"י אצל כל גדולי צפת כיורשו הרוחני של הרמ"ק והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י. בין הבולטים שבהם היו: רבי חיים ויטאל, רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.

האריז"ל הסתלק בה' במנחם אב ה'של"ב, בגיל שלושים ושמונה, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת. כמה וכמה פעמים הורה הרבי לעלות לקברו, ובמיוחד ביום ההילולא. בשנת ה-400 לפטירתו, ה'תשל"ב, כתב הרבי מכתב כללי מיוחד לרגל ההילולא שלו. כמה פעמים התוועד הרבי ואמר שיחות לרגל יום זה, והסביר את ההוראות שיש ללמוד מהאריז"ל.

קבלת האריז"ל

האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה קבלת האריז"ל. בשיטה זו חידושים רבים על פני המקובלים שקדמו לו, ביניהם הרמ"ק.

על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך". בתורת החסידות הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות דתהו (בעניני תהו בתיקון גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו.

פיוטיו

בין השאר חיבר את הפיוטים "אסדר לסעודתא", "אזמר בשבחין" ו"בני היכלא" הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בסעודת ליל שבת קודש, בסעודת יום השבת ובסעודה שלישית. בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים.

האריז"ל בתורת חב"ד

חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת על פי הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאריז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של תורת החסידות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.

בחסידות חב"ד מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת שאור הקו יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האריז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.

כמו כן מובאת פעמים רבות הדוגמא שהאריז"ל השיג בתנומה קלה בשבת בצהריים, בפרשת בלעם ובלק, מה שלבאר היה צריך 70 או 80 שנה, כדוגמא להשגה באופן של ראיה שהוא בכמה רגעים מה שבשמיעה לוקח זמן רב.

האריז"ל והגאולה

הפצת פנימיות התורה על ידי האריז"ל, היא שלב בהכנת העולם לגאולה, שתגיע בזכות לימוד פנימיות התורה בהבנה והשגה. לכן נרמז שמו בפסוק המדבר על הגאולה: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שתרגמו אונקלוס "ובני ישראל נפקו בריש גלי" – שבמילה "בריש" נרמזים ראשי התיבות של שמו, רבי יצחק בן שלמה, בתור אחד מהמקרבים את הגאולה.

כמו כן מסופר, שבאחד מערבי השבתות כשיצא האר"י עם תלמידיו לקראת קבלת שבת, שאל את דעתם לנסוע לירושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים, אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה. כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה, כי אם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק.

מקור: חב"דפדיה

מערכת האתר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

השאירו תגובה